פילוניקיא

פִּילֹונִיקְיָאf. (φιλονικεία) love of strife, contentiousness. Tanḥ. Vaëra 11 (ref. to Is. 46:10b) כל הקורא פסוק זה׳ סבור שמא פ׳וכ׳ (not פלוניקיא) he who reads this verse will think, is there a contest of opinions above (in heaven)?; ib. ed. Bub. 11 פקלוניא (corr. acc.); Ex. R. s. 9, beg. פלינקרא, פלינקריא (corr. acc.); (Tanḥ. Thazr. 7 עיות הדין, ed. Bub. 9 עיבור הדין).